הפארק הלאומי הוהה טאוארן (Hohe Tauern) הוא שמורת הטבע הגדולה ביותר באלפים ובכל מרכז אירופה - קרוב ל-1,800 קמ"ר של פסגות ענק, קרחונים, עמקים תלולים ומפלים, שנפרשים על פני שלוש מדינות אוסטריות: זלצבורג, קרינתיה וטירול המזרחית. בלב השמורה ניצב הגרוסגלוקנר, ההר הגבוה באוסטריה (3,798 מ'), מוקף בכ-200 פסגות שחוצות את קו 3,000 המטר. עבור מטייל ישראלי שמבסס את הטיול בזלצבורג ובאזור, זו נקודת המפגש הקרובה והדרמטית ביותר עם האלפים הגבוהים באמת.

הוהה טאוארן הוקם ב-1981 והיה לפארק הלאומי הראשון של אוסטריה. הוא לא "אתר" בודד אלא מרחב עצום שאפשר להיכנס אליו מעשרות עמקי צד - מהפינצגאו והפונגאו שליד זלצבורג, דרך עמק אָיזל בטירול המזרחית ועד עמק מוֹל בקרינתיה. המשמעות המעשית: אין שער כניסה אחד עם קופה, אלא כמה "שערים" טבעיים, כל אחד עם אופי, מסלולים ומרכז מבקרים משלו.

כאן נסביר מה הופך את הפארק לכזה מיוחד, אילו נקודות כניסה נוחות מאזור זלצבורג, איך נראה כביש גרוסגלוקנר האגדי, היכן פוגשים את נשרי הזקן והיעלים, ואילו מסלולים מתאימים למשפחות מול הליכות רציניות יותר.

מה הופך את הוהה טאוארן לפארק הלאומי הגדול באלפים

קשה לתפוס את הסקאלה של המקום עד שעומדים בתוכו. הוהה טאוארן משתרע על שטח גדול פי כמה משמורות אלפיניות מוכרות אחרות, וכולל בתוכו את כל מדרג הגובה של האלפים - מיערות ועמקים ירוקים בגובה כ-1,000 מטר, דרך אחו אלפיני ומרעה קיץ, ועד עולם של סלע, קרח ופסגות שלא נמס לעולם. זו הסיבה שהסיסמה הרשמית של הפארק היא "סלע, מים, קרח".

גדלים, פסגות וקרחונים

הגרוסגלוקנר, בגובה 3,798 מטר, הוא רק הבולט מבין הענקים. בשמורה עשרות קרחונים, כשהמפורסם הוא הפסטרצה (Pasterze) - הקרחון הארוך ביותר באלפים המזרחיים, שנשקף מנקודת התצפית קייזר-פרנץ-יוזף-הֶהֶה. יחד עם מפלי קרימל, הגבוהים באוסטריה, מתקבל ריכוז נדיר של שיאי טבע במרחק נסיעה קצר זה מזה.

מדוע זה חשוב למטייל

בניגוד לאתרים "מסודרים", כאן חלק גדול מהשטח הוא אזור ליבה מוגן שבו הטבע מנהל את עצמו - בלי כבישים, בלי כבלים, עם שבילים בלבד. זה גם מה שאפשר את אחת מסיפורי ההצלחה האקולוגיים הגדולים באירופה: החזרת נשר הזקן לטבע. מי שמגיע לזלצבורג ומחפש מפגש אמיתי עם אלפים גבוהים ולא רק "נוף מהמכונית", ימצא כאן את התשובה. שילוב מצוין הוא לשלב את הפארק ביום או יומיים במסגרת טיולי היום מזלצבורג, לצד אגמי הזלצקאמרגוט וההרים הקרובים יותר לעיר.

עונתיות שקובעת הכל

חשוב להבין שהחלק ההררי-גבוה נגיש בעיקר מסוף האביב ועד הסתיו. הכבישים הגבוהים והרכבלים נסגרים בחורף, ואז הפארק הופך לגן משחקים של סקי טורינג וגלישה. לתכנון עונתי כללי כדאי לעיין במתי הכי כדאי לבקר באזור זלצבורג, כי אותם שיקולי מזג אוויר תקפים גם לפארק.

נקודות כניסה מהאזור: איך מגיעים ומאיפה

אין "שער ראשי" יחיד. הכניסה לפארק היא דרך עמקי הצד, ולכל אזור יש נקודת מוצא טבעית משלו. מזלצבורג, רוב המטיילים ניגשים דרך צד הפינצגאו - הרצועה הצפונית של הפארק, הקרובה ביותר לעיר ולאזור צל אם זה-קאפרון.

מרכז המבקרים במיטרזיל

נקודת פתיחה מצוינת היא מרכז המבקרים "עולמות הפארק" במיטרזיל (Nationalparkzentrum Mittersill) - תערוכה חווייתית על שטח של כ-1,800 מ"ר, שמציגה את בעלי החיים, הגיאולוגיה והאקלים של הפארק. זו הכנה מושלמת לפני שיוצאים לשטח, ובמיוחד ליום גשום או למשפחות עם ילדים. אפשר להגיע לשם גם בתחבורה ציבורית: רכבת הפינצגאו המקומית (Pinzgauer Lokalbahn) מצל אם זה, או קווי אוטובוס אזוריים.

הגישה מזלצבורג בפועל

הדרך הנוחה ביותר היא ברכב שכור. מזלצבורג נוסעים דרך צל אם זה לכיוון העמקים - כשעה וחצי עד שעתיים עד לשערי הפארק, תלוי ביעד. מי שמתכנן לשלב את כביש גרוסגלוקנר, מפלי קרימל וכמה עמקים, ירצה גמישות שרק רכב פרטי נותן; אפשר להשוות מחירים דרך DiscoverCars ולתכנן איסוף כבר בשדה התעופה. פרטים כלליים על הגעה לאזור מרוכזים בעמוד ההגעה לזלצבורג ובמדף השכרת הרכב.

עמקי הכניסה המרכזיים

בצד הפינצגאו: עמק אוֹברזוּלצבּאך, עמק הַבָּאך והעמק שמוביל למפלי קרימל. בצד קרינתיה נכנסים מעמק מוֹל ומעמק מַלטָה, ובטירול המזרחית מעמק אָיזל שליד ליינץ. לכל עמק אופי משלו - חלקם שקטים ופראיים לחלוטין, אחרים עם רכבל, בית קפה הרים ומסלולים משפחתיים מסומנים היטב.

כביש גרוסגלוקנר הגבוה - כתר הפארק

אם בוחרים חוויה אחת שמתמצתת את הוהה טאוארן, זו הנסיעה על כביש האלפים הגבוה של גרוסגלוקנר (Grossglockner Hochalpenstrasse). זהו אחד הכבישים ההרריים היפים באירופה: כ-48 קילומטרים, 36 סרפנטינות, ועלייה עד גובה של כ-2,500 מטר, כשלאורך הדרך נפרשים נקודות תצפית, אחו של מרמיטות ופסגות מושלגות.

מה רואים בדרך

נקודת השיא היא קייזר-פרנץ-יוזף-הֶהֶה, מרפסת ענקית מול הגרוסגלוקנר וקרחון הפסטרצה. מעל החניון יש מושבת מרמיטות שרגילות לבני אדם, ולרוב אפשר לצפות בהן מקרוב. לאורך הכביש פזורים מרכזי מבקרים קטנים, שבילים קצרים ותצפיות - כך שאפשר בקלות להעביר כאן חצי יום עד יום שלם.

עלות, עונה ושעות

הכביש הוא כביש אגרה, ופתוח בדרך כלל מתחילת מאי ועד סוף אוקטובר-תחילת נובמבר, בכפוף למזג האוויר. המחיר לרכב פרטי הוא בסדר גודל של כמה עשרות יורו לכיוון ליום - מחיר מייצג בלבד שכדאי לאמת מול אתר הכביש הרשמי לפני הנסיעה, שכן יש גם כרטיסים מוזלים לכניסה מאוחרת אחר הצהריים וכרטיסי עונה. השערים נפתחים מוקדם בבוקר ונסגרים בערב; בקיץ שעות הפעילות ארוכות יותר.

לנהוג לבד או בסיור מאורגן

מי שלא רוצה לנהוג את הסרפנטינות בעצמו יכול לצאת לטיול יום מאורגן לכביש גרוסגלוקנר מזלצבורג - מסלול של כ-8 שעות שכולל את הנסיעה דרך צל אם זה, עצירות תצפית והגעה לפרנץ-יוזף-הֶהֶה מול הקרחון. זו אפשרות נוחה במיוחד למי שמעדיף לספוג את הנוף בלי הלחץ של הנהיגה. שאר האתרים ההרריים באזור מרוכזים במדף ההרים והאלפים.

מפלי קרימל - הגבוהים באוסטריה

בקצה המערבי של הפינצגאו, בגבול עם טירול, נופלים מפלי קרימל (Krimmler Wasserfälle) - המפלים הגבוהים באוסטריה ומהגבוהים באירופה, עם נפילה כוללת של כ-380 מטר בשלושה מדרגים. זו עוד אחת מפניני הטבע של הפארק, ואחד המקומות שמתאימים כמעט לכל אחד, כולל משפחות.

שביל המפלים

שביל עולה ומטפס לצד המפל למרחק של כ-4 קילומטרים, עם עשרות נקודות תצפית שמתקרבות ממש אל מסך המים. אפשר לעלות רק עד המדרג התחתון (עלייה קצרה יחסית) או ללכת עד למעלה ולחזור - הליכה של כשעתיים-שלוש הלוך ושוב בקצב נינוח, עם המון עצירות צילום. בימים חמים כדאי מעיל קל: קרוב למפל תמיד רטוב וקריר מהרסס.

מרכז "עולמות המים"

לצד המפלים פועל מרכז המבקרים WasserWelten Krimml ("עולמות המים"), עם תצוגות אינטראקטיביות על כוחם של המים. המרכז פתוח בדרך כלל מתחילת מאי ועד סוף אוקטובר, בהתאם למזג האוויר. הכניסה לשביל המפלים כרוכה בתשלום סמלי בעונה - מחיר מייצג לבדיקה מול המפעיל.

איך משלבים ביום

קרימל ממוקם כך שאפשר לשלב אותו עם עמקי הפינצגאו או עם מסלול הרכבל בגבול טירול. חשוב לדעת: לשלב את מפלי קרימל ואת כביש גרוסגלוקנר באותו יום זה אפשרי אך צפוף, ועם ילדים עדיף לפצל לשני ימים - כל אחד מהאתרים לבדו יכול למלא חצי יום ומעלה. מי שמבסס את הטיול בעיר, ימצא רעיונות נוספים לימים מלאים במדף זלצבורג הכללי.

בעלי חיים: נשרים, נשרי זקן ויעלים

הוהה טאוארן הוא אחד המקומות הטובים באלפים לצפייה בחיות בר, וזה לא מקרי - שטחי הליבה הפראיים והמוגנים מאפשרים לאוכלוסיות גדולות לשגשג. עבור חובבי טבע, זו אחת הסיבות המרכזיות להגיע.

עופות הדורסים המפורסמים

בשמים חגים כאן שלושה ענקים: העיט הזהוב, עם מוטת כנפיים של עד כ-2.2 מטר; הנשר המקראי (Griffon Vulture); ובראש הרשימה - נשר הזקן (Bearded Vulture, ה-Lammergeier), העוף הגדול בפארק עם מוטת כנפיים שיכולה להגיע לכ-2.9 מטר. נשר הזקן הוכחד מהאלפים ולפני עשורים הוחזר לטבע בפרויקט שחרור שהפך לסיפור ההצלחה האקולוגי הגדול של השמורה. היום אפשר לצפות בו שוב באוויר מעל העמקים - חוויה נדירה באמת.

יעלים, ברדלסים ומרמיטות

על מדרונות הסלע חיים היעל האלפיני (Steinbock), עם קרניו המרשימות, והברדלס (chamois) הזריז. באחו הגבוה, ובמיוחד סביב קייזר-פרנץ-יוזף-הֶהֶה, מסתובבות מושבות מרמיטות שקל לצפות בהן. שיאני התצפית הם סיורי ריינג'ר ייעודיים לצפייה בחיות בר, שיוצאים בשעות המוקדמות עם משקפות וטלסקופים.

ורלייטן - לפגוש חיות מקרוב

מי שרוצה מפגש מובטח, במיוחד עם ילדים, יכול לבקר בפארק החיות והחוויה ורלייטן (Wild- und Erlebnispark Ferleiten), ממש למרגלות שער כביש גרוסגלוקנר. הפארק מציג מעל 200 בעלי חיים מקומיים - יעלים, ברדלסים, איילים, זאבים ועוד - על רקע נוף הפארק הלאומי. זו עצירה טבעית בדרך אל הכביש הגבוה, ומשלימה נהדר סיור בשטח הפראי.

מסלולי הליכה ושבילים - ממשפחתי ועד רציני

לב הפארק הוא רשת שבילים אינסופית כמעט, מהליכות קלות של חצי שעה ועד טרקים רב-יומיים בין בקתות הרים. היתרון הגדול: אפשר להתאים את רמת הקושי בדיוק לקבוצה, ולשלב יום הליכה עם יום נוח יותר של תצפיות וכבישים.

שבילים נושאיים ו-Hotspots

הפארק מסמן שורה של שבילים נושאיים ונקודות עניין ("hotspots") - מסלולים מוסברים היטב שמתמקדים בקרחונים, במים, בפרחי הבר האלפיניים או בבעלי החיים. רבים מהם מעגליים, קצרים ומתאימים למשפחות, עם שלטי הסבר לאורך הדרך. אלה נקודת פתיחה מצוינת למי שלא מכיר את השטח.

סיורים מודרכים עם ריינג'ר

לאורך העונה מציעים רשמי הפארק סיורים מודרכים בחינם או בעלות סמלית: צפייה בחיות בר, סיורי קרחונים עם הסבר על נסיגת הקרח, וסיורי צמחייה אלפינית. הליווי של ריינג'ר משדרג את החוויה - פתאום מבחינים ביעל על הרכס או בנשר באוויר שלא היינו רואים לבד. כדאי לבדוק את לוח הסיורים מראש במרכז המבקרים.

טיפים לבחירת מסלול

קחו בחשבון גובה: הליכה בגובה 2,000 מטר ומעלה מתישה יותר, גם אם המרחק לא גדול. פתחו מוקדם בבוקר, לפני שהעננים והסופות של אחר הצהריים מתפתחים מעל הרכסים. לבשו שכבות והביאו מעיל רוח וגשם גם ביום שמשי - מזג האוויר בהרים הגבוהים משתנה מהר. לתכנון רחב יותר של האזור ההררי אפשר להיעזר במדף ההרים והאלפים, ולמי שמבסס בזלצבורג עצמה - בטיולי היום מהעיר.

מתי לבקר, מה להביא ואיך לתכנן נכון

הוהה טאוארן משנה אופי לחלוטין לפי העונה, והבנה של זה היא ההבדל בין ביקור מושלם לאכזבה. התכנון הנכון מתחיל בשאלה אחת: איזה חלק של הפארק פתוח בכלל בתאריך שלכם.

העונה הגבוהה: קיץ וראשית סתיו

מסוף מאי ועד אמצע אוקטובר הכל פתוח - הכבישים הגבוהים, הרכבלים, מרכזי המבקרים והשבילים העליונים. זה החלון האידיאלי לכביש גרוסגלוקנר, לצפייה בחיות בר ולמסלולים הגבוהים. ספטמבר וראשית אוקטובר מפנקים במיוחד: אוויר צלול, פחות עומס וצבעי סתיו על העמקים.

אביב מוקדם וחורף

באפריל ותחילת מאי חלק מהכבישים והרכבלים עדיין סגורים בשל שלג. בחורף העמקים הנמוכים הופכים ליעד סקי טורינג, גלישה ומסלולי שלג - עולם אחר לגמרי, שמצריך ניסיון וציוד. אם אתם מגיעים מחוץ לעונה, בדקו מראש מה פעיל, כי "הפארק פתוח" לא אומר שכל אתר בתוכו נגיש.

מה להביא ואיך לבנות את הימים

גם בקיץ כדאי: שכבות חמות, מעיל רוח וגשם, כובע ומשקפי שמש, קרם הגנה (הקרינה בגובה חזקה), נעלי הליכה יציבות, מים וחטיף. הביאו משקפת - היא משדרגת פלאים את הצפייה בנשרים וביעלים. מבחינת חלוקת ימים: הקצו יום שלם לכביש גרוסגלוקנר (אפשר לשלב את ורלייטן בדרך), יום נפרד למפלי קרימל ולעמק סמוך, ואם יש זמן - יום הליכה נוסף בעמק פראי. מי שמעדיף לוותר על הנהיגה יכול לבחור במגוון סיורי היום מזלצבורג ב-GetYourGuide ולבנות שילוב של יום מאורגן ויום עצמאי.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הוהה טאוארן הוא הפארק הלאומי הגדול באלפים - כ-1,800 קמ"ר על פני זלצבורג, קרינתיה וטירול המזרחית, עם ההר הגבוה באוסטריה (גרוסגלוקנר, 3,798 מ').
• אין שער כניסה יחיד: נכנסים דרך עמקי צד, וכל אזור נגיש מנקודת מוצא אחרת - הקרובה לזלצבורג היא צד הפינצגאו.
• החלק ההררי-גבוה, כולל כביש גרוסגלוקנר והרכבלים, פתוח בעיקר מסוף מאי ועד אוקטובר; בחורף האזור הופך ליעד סקי טורינג.
• כביש גרוסגלוקנר הוא כביש אגרה - המחיר לרכב הוא בסדר גודל של כמה עשרות יורו ליום, מחיר מייצג שכדאי לאמת מול האתר הרשמי.
• נשר הזקן הוחזר לטבע בפארק אחרי שהוכחד מהאלפים, ולצדו חיים כאן עיטים זהובים, נשרים מקראיים, יעלים, ברדלסים ומרמיטות.
• רכב שכור נותן את הגמישות הטובה ביותר לשלב בין הכביש, המפלים והעמקים; לחלופין אפשר טיול יום מאורגן מזלצבורג.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לנסות לדחוס את כביש גרוסגלוקנר ואת מפלי קרימל לאותו יום - אפשרי אך צפוף מדי, ועם ילדים עדיף לפצל לשני ימים.
• להגיע באפריל או בתחילת מאי ולהניח שהכל פתוח - חלק מהכבישים הגבוהים והרכבלים עדיין חסומים בשלג.
• לצאת בלי בגדים חמים ומעיל גשם ביום שמשי - מזג האוויר בגובה משתנה מהר וקרוב למפלים תמיד רטוב וקריר.
• להתחיל מסלול הררי בצהריים - עדיף לפתוח מוקדם בבוקר, לפני סופות אחר הצהריים שמתפתחות מעל הרכסים.
• לצפות לשער כניסה אחד עם קופה מרכזית - הפארק ענק ונכנסים אליו מעמקים שונים, כל אחד עם אופי ומסלולים משלו.
• לשכוח משקפת - בלעדיה מפספסים את רוב הצפייה בנשרים, ביעלים ובמרמיטות שנמצאים לרוב במרחק.

שאלות נפוצות

כמה זמן צריך כדי לראות את הוהה טאוארן?

מינימום סביר הוא יום מלא אחד, שמוקדש ברובו לכביש גרוסגלוקנר (עם עצירה בורלייטן בדרך). כדי לראות גם את מפלי קרימל ולפחות עמק פראי אחד, הקצו יומיים עד שלושה. הפארק עצום, אז אי אפשר "לסמן וי" על הכל - עדיף לבחור אזור אחד או שניים ולחוות אותם לעומק.

אפשר להגיע לפארק בלי רכב שכור?

חלקית. מרכז המבקרים במיטרזיל ומפלי קרימל נגישים בתחבורה ציבורית (רכבת הפינצגאו ואוטובוסים אזוריים). אבל כדי לנסוע את כביש גרוסגלוקנר בנוחות ולהגיע לעמקים המרוחקים, רכב שכור נותן הרבה יותר גמישות. חלופה טובה למי שלא רוצה לנהוג היא טיול יום מאורגן מזלצבורג.

מתי הכי כדאי לבקר?

מסוף מאי ועד אמצע אוקטובר, כשכל הכבישים, הרכבלים והמסלולים הגבוהים פתוחים. ספטמבר וראשית אוקטובר מצוינים במיוחד - פחות עומס, אוויר צלול וצבעי סתיו. בחורף האזור פתוח בעיקר לסקי טורינג ולגלישה, לא לביקור נוף רגיל.

האם באמת אפשר לראות נשרים ויעלים?

כן, וזו אחת הסיבות המרכזיות לבוא. סביב קייזר-פרנץ-יוזף-הֶהֶה יש מושבות מרמיטות שקל לצפות בהן, ועל המדרונות חיים יעלים וברדלסים. נשרי זקן ועיטים חגים מעל העמקים. הסיכוי הטוב ביותר הוא בסיור ריינג'ר מוקדם בבוקר עם משקפת - וכדאי להביא אחת גם באופן עצמאי.

כמה עולה כביש גרוסגלוקנר וכמה זמן לוקח?

זהו כביש אגרה, בעלות של כמה עשרות יורו לרכב פרטי ליום - מחיר מייצג בלבד שכדאי לאמת מול האתר הרשמי, כי יש גם כרטיסי כניסה מאוחרת מוזלים וכרטיסי עונה. הנסיעה עצמה, עם עצירות תצפית והליכות קצרות, ממלאת בקלות חצי יום עד יום שלם.

הפארק מתאים למשפחות עם ילדים?

בהחלט. שביל מפלי קרימל, פארק החיות ורלייטן, מרכז המבקרים במיטרזיל ומושבות המרמיטות בקצה כביש גרוסגלוקנר - כולם ידידותיים לילדים. פשוט בוחרים מסלולים קצרים ומעגליים, פותחים מוקדם ומצטיידים בשכבות חמות ובחטיפים.